על מיחדוש ותכשיטים או איך נותנים חיים לתכשיט שרוצים לשמר

האם מיחדשתן כבר היום?

אני רוצה לחלוק איתכם לקראת סופ"ש סיפור קטן שהופך את העבודה שלי לכזו שבשבילה אני קמה באהבה כל בוקר.

מיחדוש זה אחד הטרנדים החמים עכשיו ומושג ששומעים עכשיו בכל מקום בעולמות העיצוב והאופנה. משבר האקלים הוביל למגמה הולכת וגדלה של רצון לשמור על הקיים (כי פעם הקיים היה עשוי מחומרים סופר איכותיים) ולהתאים אותו לתקופתינו.

כשתמר הגיעה אליי עם הטבעת של סבתא רבה שלה, מצאתי את עצמי מחברת את מה שהיא ביקשה, למושג מיחדוש אבל הרצון שלה היה כלכך הרבה יותר עמוק מזה.

הטבעת של תמר, טבעת זהב עתיקה מהתקופה הויקטוריאנית. טבעת שנענדה על ידי ארבעה דורות של נשים. כל אישה ענדה אותה בגלגול חיים שלה עם הסיפור שלה והותירה על הטבעת את סימני השחיקה של תקופתה וגם את חותמה האישי. כל אחת שקיבלה את הטבעת קיבלה בעצם דרישת שלום מן העבר, ומה שחיבר בין כולן היה הרצון העז שלהן לשמור עליה מכל פגע, היא הוחבאה במקומות לא מקומות רק כדי שתוכל להמשיך ולהוות זיכרון וליפות את ידה של העונדת אותה.

כשתמר החליטה שהגיעה זמנה להותיר על הטבעת את חותמה, היא ביקשה להתאים אותה לתקופה שלנו אבל גם לשמור על כל האלמנטים של הטבעת ושל שושלת האמהות במשפחה שלה. בתהליך העבודה עם תמר, יחד עם המון כבוד לתקופתיות של הטבעת, חיפשנו בין כל האלמנטים שמרכיבים את התכשיטים שאני יוצרת, כאלה שיתאימו לטבעת העתיקה שלה. התהליך הזה איתה, הסיפורים שהיא סיפרה לי תוך כדי והתוצאה הסופית ריגשו אותי בצורה בלתי רגילה. הידיעה שעיצבתי לה חלק אישי בנצחיות של התכשיט, היא שמחה בלתי רגילה מבחינתי.

בואו לבקר אותי בסטודיו

יערית

רמב"ם 7, בין המדרחוב לשוק